הובלה ארגונית מבוססת נתונים: שאלה של עמדה ומיומנות

בשנים האחרונות נמצאים ארגונים חברתיים מול דרישה גוברת מצדן של קרנות פילנתרופיות וקבוצות בעלות עניין לאסוף ולנתח נתונים בנוגע לתוכניות חברתיות על מנת למדוד תפוקות ולהעריך אפקטיביות ארגונית (Carmen, 2007). דוגמא לכך ניתן לראות במודל ההשקעה של קרנות אמריקאיות, כגון הקרן של ביל ומלינדה גייטס (The Bill and Melinda Gates Foundation) וקרן לומינה (The Lumina Foundation), המתבסס על תוצאות מדידות. אכן, שימוש משמעותי בנתונים הוא אמצעי ראשי עבור ארגונים חברתיים להשגת תוצאות ומימוש מטרותיהם.

ואולם, יש לאן להשתפר במקום הניתן למדידה והערכה בקרב ארגונים חברתיים. חלק מהארגונים אינם מקנים חשיבות מספקת לדבר ומפספסים את ההזדמנות לאסוף מידע ראוי, ורבים מהארגונים שכן אוספים מידע נשאבים להפקת דוחות על תפוקות ואינם משתמשים במידע להובלה אסטרטגית (Carmen, 2007). נמצא כי ארגונים נבדלים בפרקטיקות איסוף ושימוש במידע ובעמדותיהם בנוגע למדידה והערכה ארגונית (Carman & Fredericks, 2008). יש ארגונים הרואים במדידה והערכה פעולות מסיחות מיקוד המובילות לבזבוז משאבים. ארגונים אחרים מחזיקים בעמדה כי מדידה והערכה היא כלי ארגוני מקדם, ויש שרואים בדבר כלי לניהול אסטרטגי. יש הגיון בקשר שבין עמדה לפרקטיקה, אולם מה בדבר מיומנות?

דרך עבודתי עם ארגונים חברתיים גיבשתי פרספקטיבה כי ארגונים נבדלים זה מזה לא רק בעמדותיהם בנוגע לשימוש במידע ונתונים, אלא גם במיומנויות הנדרשות על מנת להקים תשתית לאיסוף, ניתוח ושימוש בנתונים. מתוך ההבדלים בעמדות ומיומנויות צומחים הבדלים בפרקטיקה. עמדה באשר לנתונים נמדדת כמרכזיות של מידע ונתונים בארגון וכן במטרות שלשמן נתונים נאספים, מנותחים, ומדווחים (למשל, דין וחשבון ואחריות דיווח, או למידה וקבלת החלטות). במיומנות באשר לנתונים הכוונה לקיימותם של נתונים, הגישה הפנים-ארגונית לנתונים, מערכות ניהול המידע הקיימות, המשאב האנושי האמון על ניהול וניתוח מידע, והקשרים בין נתונים למטרות המוצהרות של הארגון. הקשר בין העמדה והמיומנות הארגונית באשר לנתונים, מדידה והערכה, תגדיר את הפרקטיקה הארגונית ומידת ההובלה האסטרטגית. עמדה ומיומנות מתגמלים זה את זה, בעוד שמיומנות אינה ברת קיימא בהעדר עמדה חיובית חזקה באשר לשימוש בנתונים. השרטוט הבא מדגים את מערכת היחסים בין הגורמים.

בצד שמאל למטה (אזור C) נמצאים ארגונים המאופיינים במיומנות נמוכה ועמדה ביקורתית כלפי מדידה והערכה. ארגונים אלו לא ישקיעו בבניית מיומנות וסביר כי לא ישלבו נתונים באופרציה היום יומית ובקבלת החלטות אסטרטגית. יחד עם זאת, אם יהיה שינוי חיובי בעמדת הארגון (אזור D), יתכן כי בהדרגה יושקעו משאבים בפיתוח מיומנות הולמת והארגון יתקדם לעבר שימוש משמעותי בנתונים (אזור A). ארגונים המאופיינים בעמדה ביקורתית כלפי שימוש בנתונים לצד מיומנות גבוהה נדירים הם (אזור B), שהרי אחד משני מצבים סביר שיקרה: שימוש בנתונים יוביל לשינוי עמדה, או שהמיומנות תישחק כתוצאה מחוסר הערכה ותעדוף נמוך לשימור המיומנות.

שימוש משמעותי במדידה והערכה הוא קריטי לארגונים חברתיים לקידום עבודתם לעבר השגת המטרות. באמצעות נתונים ניתן לפתח ולמקד תוכניות ומדיניות, ליידע אסטרטגיה, יישום, וקבלת החלטות, לקדם אחריות ומחוייבות לתוצאות, להעלות את המודעות והמחויבות של שותפים לדרך למטרות הארגון, ולקדם שיתופי פעולה. יתכן שנכון להתחיל בבחינת מידת ההלימה שבין אסטרטגיות ופעולות הארגון לבין התוצאות הרצויות וזיהוי מדדים לבחינת התקדמות לעבר תוצאות רצויות (מה שידוע ברבים, כמודל לוגי).

מקורות:

Carmen, J. G. (2007). Evaluation practice among community-based organizations: Research into the reality. American Journal of Evaluation, 28(1), 60-75.

Carman, J. G., & Fredericks, K. A. (2008). Nonprofits and evaluation: Empirical evidence from

the field. New Directions for Evaluation, 119, 51–71.

הבלוג הותאם מתוך:

Baharav, H. (March, 2015). Building Data Attitude and Data Capacity. Gardner Perspectives.